מתוך עמוד הפיסבוק של תומר גונן (14.10.2019 )    

"פסק זמן על חשיבות ההתנדבות לגופי ההצלה.

יום חג בבוקר, ארוחת בוקר עם הילדים, לא משהו שמכין אותך לארוע חריג שעתיד לבוא.

פתאום הטלפון מזעיק באפליקציית הכוננים של מד"א על חשש לחיי אדם עקב שריפה בכניסה לישוב.

מתארגן, טס לאוטו ומתקשר למוקד הכוננים לקבל פרטים.
בכניסה לישוב שריפה ללא שליטה, צוותי כיבוי במקום גם מהכפר השכן עילוט וגם מתנדבים מהסוללים ושמשית.
איתי מגיעים עוד מספר כונני מד"א שנותרים ללא תעסוקה אבל נשארים באזור לתת מענה רפואי במידת הצורך.

הישוב נחסם ליציאה ולכניסה לדקות ארוכות, הרב של הישוב מגיע מבית הכנסת לברר שהכל בסדר והאם צריך עזרה.

מעלנו חולפים בזה אחר זה מטוסי הכיבוי שמטילים את מטען המים שלהם במטרה למנוע את התפשטות האש לכיוון הישוב.

הכל מתנהל בשקט וסדר מופתי וכולם (כבאים, שוטרים מתנדבים, יהודים וערבים, כל הטוב שיש בעם הזה מתנקז לארוע החירום הזה. חבל שזה לא קורה כל יום) עובדים ביחד חדורי מטרה בחום הנורא ששורר בחוץ כשהרוח המזרחית החזקה לא תורמת לסיום מהיר של הארוע.

אחרי שעתיים הכל מסתיים כביש הגישה הראשי לישוב נפתח מחדש ורק השרידים המפוייחים משני צידי הדרך מרמזים על מה שהתחולל כאן קודם לכן.

לשמחתנו לא נדרשנו לטיפול ופינוי רפואי אבל כונני מד"א של הישוב שהגיעו תוך דקות היו מוכנים על ציודם לטפל בכל נפעים.